הרחבת התודעה – זו קבלה של ”לא“ התמידי

במובן טנטרי, לא במקרה מדמים את האקט המיני לסולם שבאמצעותו ניתן לעלות לגן עדן בשמיים או ליפול לגיהינום. הרי המושגים גן העדן (אושר) וגיהינום (סבל) הם מושגים פנימיים ואנו יוצרים אותם בעצמנו לפי מצב התודעה שלנו בעת הקרבה – באהבה או בשנאה.

אקט מיני הינו המגע האינטימי והבלתי אמצעי ביותר ולכן הוא תמיד מהווה דרך מצוינת להשיל את הקליפות של הסברים שכליים והעמדות פנים. במגע הזה אנו יכולים להיות אמתיים יותר, כפי שאנו באמת.
נסו בתור תרגיל לדמיין לרגע שאתם מקיימים יחסי מין עם השכן (שכנה), עם אמא, בן, חתולה, כלב, עץ ולעקוב אחר תגובתכם.
מה אתם מרגישים לגבי זה? הפתעה, גועל, תאווה והתלהבות ללא גבול? מהו בשבילכם האקט המיני עם הישות הזו? בילוי זמן, שעשוע, שחרור ממתח במפשעה, ביטוי של האהבה ונאיביות, תפילה לפני המזבח של איברי המין של האהוב/ה שלכם?
זה יהיה היחס האמתי שלכם כלפי האדם שהייתם במצב אינטימי אתו. יחס ורגש זה ממלא את לבכם. הוא אכן שלכם, היחס הזה, אתה כזה, את כזו. וכל עוד בראשכם שוכנים הגועל והעצבנות, המודעות שלכם לא תעבור את הגבולות המסומנים.

באמצעות תרגולים ולעיתים רחוקות באופן ספונטני, תאי מוח אלה מופעלים ואז אנו חווים את היקום כולו. נראה שבמצב תודעה זה בדיוק חי מוריהיי אואשיבה [מייסד אמנות לחימה יפנית אייקידו], שאמר, “אני הוא היקום”. נראה שמצב זה חוו המיסטיקנים שטענו “אני הוא האלוהים”. מה שמאפשר לנו לחוות מציאות זו הן אותן תכונות התודעה שלנו – התנועה והקבלה.
הרי כשאנו אומרים “לא” למי יש את ההזדמנות לבוא אתו במגע, סביר להניח כי אחד התאים במוחנו, האחראי להזדהות עם אותו אדם, נותר חסום. “לא” נוסף ועוד מגע נותר ללא מימוש. מספר תאי המוח לא יהיו פעילים עד יום מותכם שווה למספר פעמים שאמרתם “לא, אני לא יכול, לא רוצה, זה לא שלי” במשך חייכם.
כאשר אנו מסתכלים על אדם אחר ללא הכחשה וללא ביקורת, כאשר אנו מרגישים אמפתיה עמוקה כלפיו, אז התודעה שלנו צומחת ועוצמתה גוברת. לכן, התרגולים שנוצרו במסורות שונות: תודעת קרישנה, בהקטי, עבודת האל באהבה בכל דבר, הנצרות – “אהבו את אויבכם”, הם אכן טובים ובהחלט מתאימים להרחבת היכולות של תודעתנו להתפתח, להתרחב, לצמוח ולצבור עוצמה.

כאשר חקר את מצבים בעת הנשימה ההולוטרופית, גילה סטניסלב גרוף שאדם יכול לחוות את עצמו בתור משהו או מישהו אחר כגון בעל חיים, צמח, אדם אחר, לבקר בזמן אחר, במרחב אחר וכו. כל התוצאות האלה של מצבים בעת הנשימה ההולוטרופית מתוארים בפרוטרוט בספריו. המוח של כל אדם מהווה חלק מהולוגרמה של היקום בו הוא יכול להשתקף במלואו.
על פי הנתונים המדעיים, אדם מנצל 3-4 אחוזים בלבד ממוחו ו-97 האחוזים הנותרים נשארים ללא שימוש. מה אם כן הם אותם 3-4 אחוזים ממוחנו? ככל הנראה אלה אותם האזורים האחראים על התפקוד המלא של מה שמכונה האגו שלנו. להישרדות בסביבה החברתית זה בהחלט מספיק. שם בדיוק נמצא מה שאנו מכנים “האני” הרגיל שלנו, ההיסטוריה האישית, היכולות והקשרים ומגבלותינו.
מפתה להניח כי 97 אחוזים של מוחנו מהווים השתקפות של כל מה שמרכיב את היקום. בגדול, כל מה שאינו “אני”, לרבות בני אדם, בעלי חיים, צמחים, חלל, זמן אין סופי וכו.