מה הן הצ’אקרות

מה הן הצ’אקרות ומדוע צריך להעלות את האנרגיה דרכן?

האם לימוד טנטרה יכול לשחרר אותנו מההתמכרות שלנו לפורנו?

מה אם החיבור ליכולות הטבעיות שלנו עשוי להביא אותנו לאקסטזה והכל ישתנה?

העלאת האנרגיה במעלה הצ’קרות משפרת את חיינו בתחום הפיזי, הרגשי והרוחני. לכן המתרגלים שואפים להעלות את האנרגיה. גם אם היא תרד לאחר מכן, אנו כבר נכיר את התחושה וכעת תהיה זאת הבחירה שלנו לשאוף למקום הגבוה אליו כבר הגענו או להישאר היכן שאנחנו נמצאים כעת. עלייה וירידה של אנרגיה מתרחשות כל הזמן, כאשר אנו במחיצת מורה דגול, בזמן תרגול קבוצתי ותרגול אישי. אנחנו הופכים למודעים יותר ומסוגלים להרגיש, לחוש ולאהוב. לאחר מכן, כאשר אנו חוזרים לשגרת חיים, האנרגיה יורדת. המטרה היא לשמור על רמה גבוהה של אנרגיה למרות שזה לא פשוט כלל. כאשר האנרגיה זורמת והחסימות נעלמות, היא ממלאת את כל התאים והאיברים של הגוף בחום, כוח, בריאות ויופי. אז משתחררת אנרגיה רבה עוד יותר. אפשר לראות זאת לפי תחושת התרוממות רגשית ובו זמנית תחושת רוגע פנימי. מעבר האנרגיה מתבצע דרך הצ’קרות שהן מרכזי אנרגיה מיוחדים במבנה האנרגטי של האדם האחראים לחילופי אנרגיה והמידע בין האדם לבין היקום.

סוודהיסטנה (Swadhisthana) המכונה לעתים צ’אקרת הסקס אחראית על האנרגיה המינית של האדם, החיפוש אחר תענוגות, ופעילות מינית וחושנית. כמו כן הצ’אקרה השנייה אחראית על הקשרים עם בני/בנות המין השני, כריזמה, חברותיות, משיכה מינית, סקס ואף כסף. כאן נוצרת מרבית אנרגיית החיים של האדם ומכאן היא מזינה את כל שאר האיברים והמערכות בגוף.

אנאהטה (Anahata) – צ’אקרת הלב. היא אחראית על רגשות, על פתיחות האדם ועל רגישותו. הצ’אקרה הרביעית הינה צ’אקרת האהבה והרכות. היא מאזנת את הרגשות של האדם ומהווה מרכז האמונה והיציבות הרוחנית. בהיותה באמצע של המבנה האנרגטי של האדם, צ’אקרה זו אחראית על איזון ושיתוף פעולה בין שלושת הצ’אקרות התחתונות האחראיות לאנרגיה של העולם החומרי לבין שלושת הצ’אקרות העליונות האחראיות על אנרגיה של העולם הרוחני הנשגב.

סהסררה (Sahasrara) – צ’אקרה זו המכונה צ’אקרת הכתר מחברת ומאחדת את האנרגיה של כל שאר הצ’אקרות הנמוכות יותר. היא אחראית על הקשר עם התודעה הגבוהה, יכולת להתחבר לאור ואהבה הזורמים ביקום ואף להתחבר לאלוהים. היא מחברת אותנו לחלק האלוהי שבנו. זה המקום בו אנחנו מרגישים “בבית”. לא צריך לעשות שום דבר או לחשוב, אלא פשוט להיות.

מולדהרה (Muladhara) – צ’אקרה הקשורה להישרדות של הגוף הפיזי ותשוקה לחיים. צ’קרה זו קובעת את אופי האישיות, ורמת יציבות הנפשית של האדם. היא מכונה צ’אקרת השורש ואחראית על צרכיו הפיזיים של האדם כדי ליצור עולם חומרי מסביבו שיספק לו הגנה, ביטחון ויציבות. צ’אקרה זו מחברת אותנו לאנרגיה של כדור הארץ והיא המקור לכל האינסטינקטים שלנו, בראש ובראשונה אינסטינקט ההישרדות.

מניפורה (Manipura) – הצ’אקרה השלישית אחראית על בחירה של דרך מסוימת בחיים לפי השקפת עולם של האדם. הצ’אקרה השלישית מייצרת אנרגיה לביצוע הכוונות והרצונות של האדם. היא אחראית על כוח רצון, שליטה עצמית וניהול אחרים. מניפורה מספקת אנרגיה לצ’אקרות הגבוהות יותר.

וישודהה (Vishuddha) – הצ’אקרה החמישית אחראית על פעילות הגומלין בין האדם לבין העולם הסובב אותו באמצעות כוח רצון הנוגע בעיקר למידע. כלומר צ’אקרה החמישית (צ’אקרת הגרון) קשורה לעמידה של האדם על שלו בנוגע להשקפותיו, מחשבותיו, רעיונותיו, דעותיו וכדומה. כמו כן וישודהה אחראית על הזהות העצמית של האדם, “האני” שלו, האישיות והמקוריות של האדם. הצ’אקרה החמישית אחראית גם על היצירתיות. היא אחראית על בחירת הרעיונות היצירתיים מתוך מרחב המידע והתגשמותם בעולם החומרי. כתיבה, ציור, ריקוד, מוזיקה ושאר תחומי אמנות קיימים הודות לצ’אקרת וישודהה.

 באמצעות העלאת האנרגיה, אנו עוברים דרך הצ’אקרות ומפעילים אותן. צ’אקרות אחראיות על המצבים השונים של הנפש.כאשר האנרגיה מגיעה למולדהרה, לאדם יש מספיק אנרגיה לחיים, רצון לניצחון ומצבי דיכאון הולכים ונעלמים. גברים בפרט מפתחים תכונות של כוח רצון ועוצמה, ביטחון עצמי, רוגע ויציבות. לנשים אין קשר בין צ’אקרת מולדהרה לבין מקום באנטומיה של הגוף, לכן אנרגיית צ’אקרה הראשונה פחות מפותחת בקרב נשים ואת התכונות הקשורות לצ’אקרה זו האישה יכולה לקבל באמצעות הגבר. הצ’אקרה הראשונה מעניקה אנרגיה לכל הגוף הפיזי.האנרגיה עולה גבוה יותר לסוודהיסטנה והאדם מתחיל להרגיש ולחוש את העולם. מיניות, כריזמה, וקסם אישי מתגברים אף הם. מופיעות ומתפתחות התכונות הבאות: יכולת להתחלק באנרגיה, קלות, הרמוניה, יצירתיות, אושר ועושר, תקשורת טובה עם אחרים, חושניות, הנאה ושמחת חיים ובריאות נפשית ופיזית טובה. האדם נהנה מקשר גופני ומיני ואף מסוגל להרגיש בהיבט הרוחני של המיניות המקודשת.כאשר האנרגיה עולה גבוה יותר לצ’אקרת מניפורה והאדם יכול לקבל מרות וגם מסוגל להנהיג אחרים (קיימות ציוויליזציות שלמות המבוססות על מניפורה כגון התרבות הסינית). האדם מסוגל לשלוט בעצמו ובאחרים. מניפורה מפותחת מאפשרת לאדם לחוש ולהעריך את הנכונות והיעילות של בחירות או החלטות שונות באמצעות הגוף ולא השכל שעלול לטעות לעיתים קרובות בחיזוי העתיד על סמך הניתוח ההגיוני.כשהאנרגיה מגיעה לצ’אקרת אנאהטה, האדם מקבל יכולת לשלוט ולנהל את כל האנרגיה. יופיעו בשלות רגשית ורגישות רבה הן לעולם החומרי והן לעולם הרוחני. צ’אקרה רביעית מפותחת מעניקה חוכמה, שליטה עצמית, כוח פנימי, תחושה של אהבה (אישית וכללית), הרמוניה פנימית, רוגע, איזון, שמחה פנימית, תחושת אושר, השראה, כושר יצירה ושיתוף פעולה רגשי חם עם אחרים, אהבה ללא תנאי ורצון לחלוק עם אנשים את השמחה והאור הפנימי.עם הגעת האנרגיה לצ’אקרת וישודהה מתעורר כוח היצירה בתוך האדם. מופיעות היכולת למחשבה חדשנית, פתיחות, הסתכלות מקורית על העולם, קבלת החלטות באופן עצמאי ללא השפעה של גורמים אחרים, יכולת להעביר מחשבות והשקפות לאנשים אחרים בצורה ברורה. האדם ידע לעמוד על דעתו ולשכנע בדיונים שונים ויוכל ללבן עם אחרים נושאים בהם אין הסכמה. משתפרות אף התכונות הבאות: אינטואיציה, ביטוי יצירתי, שליטה באמנות הנאום ותקשורת יעילה עם אנשים בכל הרמות כולל הרמה הרוחנית הגבוהה.כאשר האנרגיה עולה לצ’אקרת אג’נה האדם מגלה שהוא רוצה להרגיש הרמוניה עם היקום וקודם כל עם עצמו. מופיעים הרצון להתפתח והתחושה שהחיים לא צריכים להיות אנוכיים והרדיפה אחר הישגים חומריים בלבד מפסיקה לספק אותו. בשלב זה האדם רוצה להרגיש הרמוניה בין הגוף, המחשבות, הרגשות, הנפש והרוח. במצב זה יותר קל לקבל השראה ולהיכנס למצב יצירה שאמנים מתארים כמצב “כאשר הזמן עומד מלכת” והרעיונות מופיעים בראש מעצמם.דרך סהסררה (צ’אקרת הכתר) האור והאהבה הקוסמית מגיעים אלינו ומביאים לנו ריפוי פיזי, נפשי ורוחני. דרך צ’אקרה זו אנו מתחברים ליקום כולו ולמאגר ידע אין-סופי. כאשר צ’אקרה זו נפתחת, האדם מרגיש שהוא כאילו התעורר מחלום וחזר למציאות, שהוא ערוץ לאנרגיה קוסמית והוא מוכן לקבל את האנרגיה האלוהית בכל זמן ומקום. האגו מפסיק להיות מכשול, אלא הופך לכלי כדי להגיע לאושר. אין יותר התנגדויות וסכסוכים, אלא רצון טוב ושלווה בלבד. במצב זה האדם מבין ומרגיש את האחדות של היקום ולא מאשים או תולה אחריות למה שקורה בחייו באחרים. האדם אינו עסוק בעשייה יותר, אלא יותר ויותר בהוויה של הרמוניה ואושר.