טנטרה והרעיונות השגויים בקשר אליה

ניתן להסביר את הטנטרה האמתית גם כגישה יוגית למדע ואמנות. קיים קשר אמיץ בין טנטרה לתחומים כגון איורוודה, ואסטו (ה”פנג שווי ההודי”) וג’יוטיש (אסטרולוגיה הודית). טנטרה מהווה בסיס לתחום האלכימי של איורוודה ושל טיפולים פסיכולוגיים רבים במסגרת איורוודה. טנטרה משתמשת בכללים של ג’יוטיש כדי לקבוע זמנים טובים לטקסים שונים. הארכיטקטורה ובניית מקדשים לפי טנטרה מתבססות על כללי ואסטו.

עבור מרבית האנשים בעולם המערבי, טנטרה פירושה סקס. טנטרה בדרך כלל מתקשרת לפעילות מינית מגוונת, תנוחות סקס שונות וטקסים מיניים. זה אכן היבט של טנטרה ושל המחשבה ההינדית כפי שזה מתבטא בקאמה סוטרה למשל – המדריך לאהבה מינית. אומנם טנטרה עוסקת בתרגולים אלה, אין הם עומדים במרכזה והם לא בהכרח חלק מיוגה טנטרית שכוללת בעיקר מנטרות ומדיטציה. טקסטים טנטריים רבים כלל לא מזכירים תרגולים כלשהם הקשורים לסקס. טקסטים אחרים מזכירים אותם כשלב התחלתי, או דרך אפשרית בלבד, או רואים בהם דימויים או סמלים.

טנטרה והגוף


לפי טנטרה, לגוף חשיבות רבה מאוד מאחר שהוא המקדש של החלק האלוהי שבתוכנו . היא רואה בגוף הפסיכו-פיזי שלנו מיקרוקוסמוס שבו הנפש האינדיבידואלית יכולה להבין את המבנה של היקום כולו. מסיבה זו נחשבת טנטרה כתורה רוחנית שמקבלת את הגוף ומטפחת אותו, בניגוד לתורות השוללות את הגוף. אולם טנטרה אינה תומכת בהזדהות רגילה עם הגוף, אלא רואה את הגוף כסמל מיסטי. יוגה ו ווֵדָאנְטַה, אשר סופגות ביקורת בגלל שלילת הגוף כביכול, למעשה אינן שוללות את הגוף, אלא קוראות לוותר על היקשרות (attachment) לגוף ותחושת זהות עימו, (כלומר אני זה הגוף שלי). יוגה רואה בגוף מקדש לאלוהי שבתוכנו וראי של היקום כולו. מצד שני, הערכים הרגילים שהופכים את הגוף לאמצעי להשגת אושר עילאי, בסופו של דבר מנצלים אותו לרעה על מנת להשיג תענוגות שלעולם לא מביאים סיפוק אמתי.

טנטרה והרגשות


כיום, בפרט בקרב הפסיכולוגים נהוג להדגיש את החשיבות של ביטוי הרגשות והצורך לחוות מחדש את הטראומות מהעבר כדי לשחררן. הדבר נוגד למסורת התרבותית הגורסת כי יש לדכא את הרגשות ולהתעלם מהן. טנטרה רואה ברגשות כלי לצמיחה רוחנית. לכן טנטרה נחשבת לתורה התומכת בביטוי רגשי בניגוד לתורות רוחניות המסורתיות השוללות את הרגשות.
אך טנטרה מסורתית אינה מעודדת התפרצויות רגשיות רגילות אשר רק מחזקות את ההיקשרות אליהן ודרכן אל העולם החיצוני. טנטרה רואה ברגשות אנרגיה לכודה ושואפת לשחררה, כדי שהרגשות יימוגו כמו הגלים בים התודעה. תהליך זה יתרחש כאשר אנו נכיר בכך שרגשות הן אנרגיות קוסמיות המוגבלות או המפוצלות על ידי הצורות השונות של היקשרות. בטנטרה משתמשים בדמויות של אלים ואלות, הן שוחרי שלום והן מלאי זעם על מנת לסייע לנו לבוא במגע עם המשמעות הקוסמית של הרגשות שהן למעשה כוחות טבע בלבד. אם נתבונן באנרגיה אלוהית או במשחקי התודעה שהם חלק בלתי נפרד מהרגש, נגלה שהרגש הוא אמצעי להתחבר לאלוהי שבתוכנו. אומנם טנטרה אינה שוללת רגשות, אך היא גם לא מעודדת רגשנות רגילה, אלא עוסקת בתהליך אלכימי של טרנספורמציית הרגשות האנושיות לאנרגיות אלוהיות באמצעות פיתוח מסירות.

אמנם טנטרה כוללת יוגה של סקס, לא יהיה זה נכון לחשוב שטנטרה מוגבלת רק אליהם. כמו כן אמנות טנטרית המציגה דימויים ארוטיים נועדה להציג רמות גבוהות של מודעות לצורך טרנספורמציה של אנרגיות החיים הבסיסיות. לא מדובר בהערצה של פעילות מינית רגילה, אלא שימוש בכוח מיניות רב העוצמה על מנת להגיע לכוחות הקוסמיים הטמונים בה.

גוף הוא הכלי הטוב ביותר שהטבע העניק לנו כדי לסייע לצמיחה הרוחנית. הוא הסמל העיקרי של הרמות והאנרגיות השונות של היקום. עם זאת, הגוף אינו המהות האמתית שלנו. הגוף נתון למחלות, זקנה ומוות ואינו יכול לספק אושר מתמשך, אותו לעולם לא ניתן למצוא בשום דבר חולף. אומנם הגוף הינו כלי נפלא, אך הוא אינו יכול להעניק לנו סיפק רב יותר מאשר מכונית רגילה למשל שמסייעת לנו, אך בשום פנים ואופן אינה המהות שלנו.
אנחנו צריכים לכבד את הגוף ולטפל בו כראוי כי זה האמצעי שלנו להשגת ניסיון חיים ולהשגת הארה. בגוף ללא אנרגיה ורגישות לא נוכל להתקדם רחוק בדרך הרוחנית. בגוף קיימת אינטליגנציה טבעית שמראה לנו כיצד להשתמש בו בדרך הנכונה. אינטליגנציה זו, שהיא חלק מהתודעה הקוסמית, מתגלה כאשר אנו כבר לא משתמשים בגוף כדי לרדוף אחר הרצונות האישיים, אלא כמכשיר לפיתוח מודעות גבוהה יותר. האמת היא שאנחנו מאושרים וחופשיים מטבענו כישויות מודעות, גם ללא גוף. אושר עליון טמון בהיותנו מי שאנחנו באמת, וזה לא רק הגוף הפיזי אלא המודעות הטהורה. מכאן בא הרעיון השגוי שטנטרה מתרכזת בגוף ולכן אינה מובילה בדרך הנכונה. יש להבין שטנטרה רואה בגוף מקום קדוש בו האני האלוהי שלנו יכול להתממש.

טנטרה אינה מתרכזת בביטוי אישי של הרגשות, אלא בהבנה של הרגש כמשחק התודעה. כמו כן, הגישות הקלאסיות או האסקטיות ביוגה אינן עוסקות בדיכוי או שלילת רגשות או כוחות טבע אחרים שאינם מובילים לשחרור. אין אלה רגשות או היבטים אחרים של אנרגיה שיוגה מנסה לדכא, אלא את האגו המנכס לעצמו את העולם מסביבנו וכתוצאה מכך מנצל לרעה את האנרגיות המועילות של החיים. יוגה אינה תומכת בדיכוי שום דובר שטבעי לנו, אלא מעודדת גילוי של הטבע האמתי שלנו וכך נוכל להשתחרר היקשרות ותלות כלשהן.

פורנו מחזק את האמונה כי “יונתן הקטן” הוא כל מה שיש. אז אנחנו מנגנים אותו פשוט יותר ויותר טוב כך שהוא עדיין מעניין אותנו. אך אנחנו מפספסים את כל העניין.